Hell of the North

המירוץ: כמידי חג האיסטר, על פי המסורת הג'וליאנית, ביום ראשון תזנק המהדורה ה 113 של הפריס רובא.

כמשתמע מהשם, גם המהדורה הזו תזנק מהעיר הצרפתית Compiègne, כ 80 ק"מ מצפון לפריס. המירוץ יגמר לאחר 253 ק"מ, בוולדרום החדש (נכון לשנת 1896) של העיר רובא. בדרך הרוכבים יעברו דרך כ53 ק"מ של פאווה, המחולקים ל 27 מקטעים. זהו השלישי מבין חמשת המונומנטים של ענף האופניים העולמי.

חושבים שפאווה זה כביש משובש? חישבו שוב!

המירוץ מתחיל עם 98 ק"מ מישוריים וסלולים, שלא רומזים רבות על העתיד לבוא. קטע הפאווה המשמעותי הראשון הוא יער ארנברג, 95 ק"מ לסיום. אמנם יש 9 מקטעים לפניו, אך בכל זאת הוא נחשב לקטע המכריע הראשון, המכריז על תחילת המלחמה. המקטע הזה, שנוסף למירוץ בזכות (או בגלל, תלוי את מי שואלים) יאן סטבלינסקי, הצרפתי. סטבלינסקי, בן למהגרים פולנים, ניצח את אליפות העולם 1962, ואת מירוץ האמסטל גולד הראשון, שהתקיים באותה השנה.

למרות הסיומת המחייבת "ברג", גם הקטע הזה, כמו שאר הקטעים מישורי כמעט לחלוטין, הקרבות למיקום לקראת הכניסה ליער מביאה את הפלאטון למהיריות מסביב ל 60 קמ"ש, כמעט כמו בדהירה לקו הסיום, ויש בזה מספיק בשביל להבהיר את החשיבות של המקטע הראשון בו אולי אי אפשר לנצח את המירוץ, אבל בקלות ניתן להפסיד אותו.

הקטעים בהם המירוץ צפוי להיכנס להילוך גבוה הם Auchy-lez-Orchies à Bersée בק"מ ה 199, וה Mons-en-Pévèle בק"מ ה 204, ולאחריהם הדובדבנים שבקצפת- Camphin-en-Pévèle והCarrefour de l’Arbre, בק"מ ה 233 וה 236, 20 ק"מ מהסיום. קטע הפאווה האחרון, מגיע עד לכניסה לוולדרום של רוביא, בו ישלימו הרוכבים עוד הקפה וחצי בשביל לחגוג את ההישג, לפני שיזכו להתקלח במקלחות היחידות בענף האופניים שהם מותג בפני עצמו לרשימת הסקטורים המלאה, כולל דירוג רמות קושי

מזג האוויר:

מזג האוויר צפוי להיות טוב, עם שמיים כחולים ו 16 מעלות צלזיוס. זה אולי לא יפתיע, אם אציין שהמרוץ הזה לא פגש ימים רטובים מאז מהדורת 2002 אותה ניצח יוהאן מוזיאו.

אבל אולי יגרום בכל זאת תרימו גבה בהתחשב בעובדה שבאזור רוביא- יורד גשם 177 ימים בשנה בממוצע, ובחודש אפריל ממוצע רואה 18 ימי גשם בעיר Lille הסמוכה...

מפרידים בין הגברים לילדים

הציוד:

"מלכת הקלאסיקות", לא רק מפרידה בין הרוכבים הקשוחים לקשוחים באמת, אלא גם בין המכונאים וחברות האופניים והציוד. אופייה הקשוח של התחרות, מהווה מעין תעודת עניות לאיכותו של מוצר. דוגמא טובה היא גלגלי הקרבון, שעד שנות האלפיים המוקדמות, נחשבו כעדינים, ולא מתאימים לכבישים משובשים. ואז הם לא רק שרדו עד רוביא, אלא גם חצו ראשונים את קו הסיום. עד אותם היימים, הקבוצות שמרו סטוקים של חישוקי Mavic SSC מיתולוגים משנות ה 80, ושזרו אותם בעזרת 32 שפיצים עגולים לנאבות רגילות.

התאמות מיוחדות לציוד- רוב הרוכבים, יבחרו את האופניים במבנה הסלחני (והפחות אירודינאמי, לרוב) שחברת האופניים המספנסרת. Infinito CV בביאנקי, R3/5 בסרוולו, Domane בטרק, Roubiax/Tarmac SL בספשלייזד וכו . חלק מהשלדות האלה יתאפיינו בבסיס גלגלים ארוך יותר על מנת לשפר את הייציבות, ורובן יתאימו לצמיגים רחבים במיוחד.

לשלדות אלו ישדכו צמיגים רחבים ועמידים, לרוב 27 מ"מ או יותר, ולרוב של חברת FMB. צמיגים אלו עשויים מכותנה, והם רכים ועמידים יותר מכול מה שהכרתם עד היום. על הצמיגים האלה לרוב מטביעים את שם הספונסר, וניתן למצוא אותם בכל מיני צבעים, לרוב בצבע עור או ירוק.

את הצמיגים ינפחו ללחצים נמוכים במיוחד. למרות שהצמיגים (עם פנימיות הלטקס) עלולים לאבד 10 PSI ויותר ביום אינטנסיבי שכזה.

בשנה שעברה רוב הרוכבים זינקו עם בין 60 ל 80 PSI. קאנצ'לארה זינק עם 88 PSI בגלגל האחורי, ו 81 בקדמי (צמיגי 27 מ"מ), ניקי טפסטרה עם 65 מאחורה וכ60 מקדימה (צמיגי 27 גם הוא), כל סקי זינקו עם מתחת ל 80 PSI

את הכידון, מרבית הרוכבים ילפפו במנה כפולה של סרט כידון, לריכוך הזעזועים, וחלקם יתקינו ידיות ברקס או "לווינים" להילוכים האלקטרונים על החלק העליון של הכידון.

יחסי ההעברה יהיו כבדים במיוחד, עקב המסלול המישורי, ו"פלטות קטנות" יהיו בגודל של 44 שיניים ויותר...

המועמדים:

במירוץ שבו הכל יכול לקרות, הרוכבים תלויים ברוכבי קבוצתם, במכונאים שלהם, במנהלי הקבוצות, בציוד, ובמכונאים נייחים במקומות אסטרטגיים, ולכן קשה במיוחד לחזות מי יצליח לשרוד את כל תלאות הדרך בעמדה לניצחון, בעיקר בהעדר שני הטיטאנים הפצועים, בונן (4 זכיות, שיא כל הזמנים יחד עם Roger De Vlaeminck) וקאנצ'לארה עם שלוש זכיות באמתחתו. אז מי נשאר? הטיטאן העולה, אלכסנדר קריסטוף. עם חמישה ניצחונות מתחילת החודש (ואפס הפסדים במירוצי כביש), אי אפשר שלא להתחיל בו. אמנם בחמשת הנסיונות הקודמים שלו ברובא יש 3 DNF, ומקום 57, אך גם מקום 9 מלפני שנתיים. בנוסף, הניצחון המרשים בפאלנדרס, בנוסף ליכולת שלו לנצח בספרינט או בבריחה, מגבירים את הסיכויים שלו דרמטית. החיסרון העיקרי שלו הוא בקבוצה, שלא חזקה מספיק בשביל לתמוך בו. ברונדה הוא בודד מוקדם ממה שהיה רוצה, אבל הוא חזק מספיק בשביל לקחת את העניינים ליידים.

מולו יש את ג'ון דגלנקוב, שהוכיח שספרינט הוא יכול לעשות גם אחרי 7 שעות של מירוץ, ורכב רונדה נהדרת גם הוא. היחידי שיכול לאיים על קריסטוף בוולדרום של רובא. בהתחשב במקום השני שלו בשנה שעברה, נראה שכולם ינסו לנער אותו מאליהם.

סר וויגינס: מגיע ממוקד וחדור מטרה, למירוץ האחרון שלו לפני שהוא משנה את הפוקוס חזרה לוולדרום לקראת ריו. סקירה קצרה על המטרות האחרונות שלו, מראה שהוא לא לוקח שבויים, עם הניצחונות בטור דה פראנס, מרוץ הנג"ש האולימפי (בנוסף לשלוש מדליות זהב קודמות מהוולדרום) ואליפות העולם האחרונה בנג"ש. הוא מגיע מגובה בקבוצה חזקה במיוחד, עם גריאנט טומס שבתקופה מעולה, איאן סטאנרד ולוק רו, כולם זוכים פוטנציאלים.

סקי לרובא

אטיקס קוויקסטפ מגיעה עם ניקי טפסטרה, אלוף השנה שעברה והמקום השני ברונדה, לחפש פרס ניחומים (אוקי, הרובא הוא הרבה יותר מפרס ניחומים). לקבוצה קלפים רבים, יחד עם סטייבר, אלוף העולם ב CX (פעמיים) לשעבר, מקום 6 ו5 בשני הניסיונות הקודמים שלו, בהחלט יש לו את היכולות. יחד איתם יש את אותה הכנופיה החזקה מהרונדה. הרבה קלפים ביד של לאפברה שרוכביו ניצחו את הרובא ב 5 מתוך 10 המהדורות האחרונות (4 בונן, טפסטרה). גם בשנתיים שהוא ניהל במפאי המיתולוגית רוכביו ניצחו פעמיים את הרובא (טאפי, 1999, מוזיאו 2000).

לוטו סאודל, היריבה מבלגיה, מגיעה גם היא עם ארמדה חזקה ותקוות רבות. טיש בנוט הצעיר, דבושה האלוף הבלגי, יורגן רולנדס והגורילה מגרמניה- גרייפל. כולם הראו ניצוצות ברונדה, וכולם חזרו הבייתה רעבים ומתוסכלים...

BMC נתנו תצוגה קבוצתית יפה, עם 4 נציגים בקבוצה האחרונה ברונדה, ועם וואן אוורמט על המדרגה השלישית בפודיום. הם בוודאי ישמחו לטפס שתי מדרגות הלאה, ולשפר את המקום הרביעי שלו מלפני שנתיים עם ניצחון...

וואנמארקה הבלגי של לוטו גמבו, סיים בחמישיה בשנתיים האחרונות, וכל בלגיה תשמח לראות אותו משפר את זה מחר, גם אם ההופעה שלו ברונדה לא טיפחה יותר מידי תקוות...

למחר כבר מותר לשלוף את הבירות, להכין את הפיצוחים, ולהתכונן לעוד אחד מהמירוצים הייפים של השנה. אחד המירוצים היחידים שנראים הרבה יותר טוב מהספה בסלון, מאשר מבשדות הקטל שבצפון צרפת, ועם זאת, אחד המירוצים הכי נחשקים על ידי הרוכבים...

מי ינצח את המונומנט השלישי לעונת 2015?