את חודש הקלאסיקות, חותמות שלישיית הארדנס: הAmstel Gold Race 19/04 La Flèche Wallonne 22/04 והדובדבן שבקצפת, Liège–Bastogne–Liège ,26/04 אנדרי טוזאר, מנצח הליאז-בסטון-ליאז 1908, המנצח הראשון שלא היה בלגי המירוץ הראשון, בחסות מבשלת הבירות העממית Amstel (עוד על הקשר בין בירה ואופניים?), הוא גם מירוץ האופניים החשוב ביותר במדינה הידועה בתחנות הרוח שלה, ובאופיה המישורי-הולנד. אמנם הפלאטון ישעט על פני מספר תחנות רוח, לאורך 251 הק"מ של התחרות, אך הרבה מישורים הם לא יפגשו שם. עם

המירוץ: כמידי חג האיסטר, על פי המסורת הג'וליאנית, ביום ראשון תזנק המהדורה ה 113 של הפריס רובא. כמשתמע מהשם, גם המהדורה הזו תזנק מהעיר הצרפתית Compiègne, כ 80 ק"מ מצפון לפריס. המירוץ יגמר לאחר 253 ק"מ, בוולדרום החדש (נכון לשנת 1896) של העיר רובא. בדרך הרוכבים יעברו דרך כ53 ק"מ של פאווה, המחולקים ל 27 מקטעים. זהו השלישי מבין חמשת המונומנטים של ענף האופניים העולמי. חושבים שפאווה זה כביש משובש? חישבו שוב! המירוץ מתחיל עם 98 ק"מ מישוריים וסלולים, שלא רומזים רבות על העתיד לבוא.

אני מוכרח לפתוח בגילוי נאות. הרונדה, היא אחת מהקלאסיקות האהובות עלי, ולא רק בגלל שרכבתי אלפי קילומטרים בכבישי האזור, או מפני שהתחרתי עשרות תחרויות על כבישי פלאנדריה. אמריקה היא המלכה של הפוטבול. דרום אפריקה, היא המלכה של הרוגבי. קנדה, היא המלכה של הוקי-קרח. ובלגיה? בלגיה, היא המלכה של קלאסיקות האופניים. עם שמות כמו אדי מרקס, יוהאן מוזאו, ריק וואן סטינברגן ועם 26 אליפויות עולם (גברים, עלית) ב80 שנים, נראה שהבלגים עושים משהו נכון... ואם בלגיה היא המלכה של הקלאסיקות, רק מסקנה