Ronde Van Vlaanderen
אני מוכרח לפתוח בגילוי נאות. הרונדה, היא אחת מהקלאסיקות האהובות עלי, ולא רק בגלל שרכבתי אלפי קילומטרים בכבישי האזור, או מפני שהתחרתי עשרות תחרויות על כבישי פלאנדריה.
אמריקה היא המלכה של הפוטבול. דרום אפריקה, היא המלכה של הרוגבי. קנדה, היא המלכה של הוקי-קרח. ובלגיה? בלגיה, היא המלכה של קלאסיקות האופניים. עם שמות כמו אדי מרקס, יוהאן מוזאו, ריק וואן סטינברגן ועם 26 אליפויות עולם (גברים, עלית) ב80 שנים, נראה שהבלגים עושים משהו נכון...
ואם בלגיה היא המלכה של הקלאסיקות, רק מסקנה אחת מתבקשת. הרונדה, מוכרחה להיות היהלום שבכתר.
מברוג' לאודנרדה, 200 רוכבים יטולטלו דרך 264 ק"מ דרך 19 גבעות פלמיות-קצרות, תלולות, ולא בהכרח סלולות. מאז2012, נעדר ה"Muur Van Geraardsbergen", אחת העליות האייקונית ביותר של הפאנדרס, מה שהופך את המירוץ בצורה מעניינת לפתוח יותר, צפוי פחות, ועוד הרבה יותר מרתק...
80 שנים של היסטוריה ב 6 דק
אז כן מה יהיה לנו שם?
Oude Kwaremont, ב 2012, עם המעבר לסיום בעיר אודנרדה, ה Oude זכה לשדרוג רב במעמדו הרוכבים יעברו בו שלוש פעמים- 17 ק"מ לסיום, 53 ק"מ מהסיום, ו 153 ק"מ מהסיום. העליה ארוכה במונחים בלגים ולא תלולה. אבל בשום מובן היא אינה סלולה.
למרות השיפוע (4.4% בממוצע); האורך והקרבה לסיום יגרמו לכך שנראה שם אקשן רב.
Paterberg, העליה האחרונה על המסלול שכמו על הדף כך גם על הכביש מגיעה הישר אחרי הOude קצרצרה- 400 מטרים. תלולה. משובשת היטב. ההזדמנות האחרונה להראות ניצוצות... 14 ו 52 ק"מ לסיום, גם העליה הזו יכולה לקבוע את זהות הכוכב הבא בשמי בלגיה.
ה"מותג" של הרונדה (אחרי שחררסברגן נשארה מבחוץ) הוא ה Coppenberg
גבעה צרה וקצרה (600 מטרים),
תלולה (עד 22%) על פאווה. את הקופנברג, הרוכבים יתקלו 45 ק"מ מקו הסיום. אפשר להניח שמהלך מכריע יווצר בנקודה הזו.
במירוצים כמו הפלאנדרס, הקטעים הקשים באמת הם לא רק העליות עצמן, אלא הקילומטרים שמובילים אליהם. אף אחד לא רוצה להכנס לקטעים המכריעים בעמדה תת-אופטימלית, וכל הרוכבים יודעים שהם רוצים להכנס לקטעים אלו בין 20 הרוכבים הראשונים. הבעיה היא, שב20 הראשונים יש בדיוק 20 מקומות, ועליהם כולם נלחמים...
Roger De Vlaeminck מטפס את הקופנברג
אחרי שדיברנו על מה ועל איפה, נשאר לדסקס- מי? נראה שהשנה, ההשפעה הבולטת ביותר על המירוץ היא בידי שני הרוכבים שיעדרו ממנו- טום בונן ופביאן קאנצ'לרה, שני הפייבוריטים הגדולים ביותר, הנשארים לשבת חבולים ופצועים על הספסל.
אז על מי בכל זאת אפשר וכדאי להמר?
גריאנט טומס, טים סקי נראה כמו תפוח האדמה הלוהט של האביב.
עם ניצחון ב E3 Herelbeke, מקום שלישי בGhent Wevelgem ורצף תוצאות נהדר מתחילת השנה, אולי הגיע הזמן שלו להשאיר חותם אמיתי? עם איאן סטאנרד, בראדלי וויגינס (שניצח את השלב האחרון בשלושת הימים של דה פאן), וברנרד אייזל לצידו, בהחלט יתכן...
אלכסנדר קריסטוף- קשוח, מהיר וחזק מתמיד, מגיע הישר אחרי שלושה ניצחונות בשלושה ימים (שוב, שלושת הימים של דה פאן). קריסטוף הוא הרבה יותר מספרינטר, אבל בהחלט לא הייתי ממליץ לאף רוכב לקחת איתו את אלכסנדר לספרינט... קריסטוף מגיע מגובה בלוקה פאוליני הבלתי נדלה, הישר מהניצחון המרגש שלו בגנט וולגם.
ג'ון דגלנקוב-הגן על התואר שלו במילנו סן רמו- המירוץ המקצועני הארוך בעולם. ג'ון הוכיח מעל לכל ספק את היכולת שלו לרכב בתנאים קשים, עם מקום שני בפריס-רובא של השנה שעברה וניצחון בגנט וולגם של אותה השנה.
פיטר סאגן- הרוכב הבולט ביותר בפלטון, שעדיין לא ניצח קלאסיקה גדולה.
נכון, שלבים וחולצות בגרנאד טורים הם לא עניין של מה בכך, וגם לא גנט וולגם וה E3 שהוא ניצח בעברו אבל רוכב כמו סאגן כבר צריך מונומנט אחד באמתחתו. האם היום הזה הוא היום?
ספ וואן מארקה, עכשיו כשבונן בחוץ, אור הזרקורים בבלגיה מופנה כולו לסאפ. שני ברובא, שלישי בפלאנדרס, עונה יציבה עד כה והמון ציפיות.
גרג וואן אוורמט- הרוכב שתמיד שם, ליד, אבל עדיין לא הצליח לחבר את הנקודות. אולי הפעם?
לסיום-לא רוכב, אלא קבוצה שלמה. אטיקס קוויקסטפ; הקבוצה הבכירה של בלגיה. גם בהעדר בונן, הקלף החזק שלהם, ללבפרה (המנהל המיטי) יש עוד הרבה אסים בשרוול, ונסיון שלא יסולא בפז. עם סטייבר, טפסטרה, טרנטין, ולמפרט הצעיר (שווה לשים עין עליו, עוד נשמע ממנו רבות)- בהחלט אופוזיציה שלא כדאי לזלז בה...
מזג האוויר צפוי להיות בהיר ויבש, אך קריר- כ-10 מעלות צלזיוס. הרוחות לא צפויות להיות משמעותיות.
אז לכל מי שיוכל להתנתק מהיום יום לכמה שעות אחר הצהריים, מובטחת הצגה יוצאת דופן...
מי הפייבוריט שלכם?
