וואטים? מה זה, ומי צריך את זה בכלל?

כולם מדברים על הספק, אבל למה בעצם אנחנו צריכים את כאב הראש הזה?

שנים רבות אנשים התאמנו בהסתמך רק על מד דופק, ושנים רבות עוד יותר אנשים התאמנו אפילו ללא מד דופק- ועדיין הפגינו יכולות פזיולוגיות יוצאות דופן ומרשימות. על פי מקורות זרים, את הטור דה פראנסים הראשונים, השלימו הרוכבים את המסלול אפילו ללא גרמין ;)

למרות זאת, בעולם אנליטי ומדעי כמו שלנו, אין שום סיבה לא למקסם את היכולות שלנו בעזרת חידושים טכנולוגיים, המשפרים את יעילות האימון, ועוזרים לנו להגיע ליעילות מירבית ביחס לזמן האימון הזמין לנו.

בענפים רבים משתמשים במדי דופק לנטר את עצימות האימון. לשימוש במד הדופק יש יתרונות מסויימים, והוא יכול לתת לנו אינדקציות רבות על מידת העייפות, ועל מידת המאמץ של המערכת האירובית שלנו.

למרות זאת, למד הדופק חסרונות רבים כמעט כמו יתרונתיו- הוא מושפע מגורמים חיצוניים רבים, הוא מגיב לאט מאוד והוא כמעט לא נותן אינדיקציה לגבי מערכות האנרגיה האנאירוביות. להמחשת העניין, אתם מוזמנים לחגור את רצועת מד הדופק שלכם, ולעשות ספרינט קצר, אך בעצימות מרבית, למשך 5-7 שניות. שימו לב, ששיא הדופק יתקבל למעשה רק מספר שניות אחרי שסיימתם את הספרינט, בזמן שאתם מתאוששים ומחרחרים, בעצימות שכבר בעצם נמוכה מאוד...

בענפים בהם התנאים קבועים, כמו למשל שחיה (בבריכה) או ריצה, אפשר למדוד את עצימות האימון גם לפי המהירות, במידה מספקת מאוד של יעילות ודיוק.

באופניים, למעט בעליות תלולות, אין לנו אפשרות להשתמש במהירות כמדד, מיכוון והמהירות שלנו מושפעת מאוד מכיוון הרוח ועוצמתה, מהאנשים הרוכבים איתנו, משינויים בקצב ועוד.

הצורך הזה, למדד קבוע, נגיש ומדוייק, הוליד כבר מזמן את מכשירי ה "ארגו", אשר היו נפוצים שנים רבות במעבדות שונות, ואפשרו למדוד את ההספק-סך העבודה המכאנית, באימון.

בשנת 1976, חל מפנה דרסטי נוסף, כאשר מר אולריך שרוברר, הגרמני הצעיר (היום כבר פחות צעיר, וגם פחות גרמני), פיתח את המכשיר, שהפך את ענף האופניים לאחד מפורצי הדרך מבחינת האפשרויות הפזיולוגית שהוא מציע למאמנים, וייצר מהפך של ממש בתחום האימון. את המכשיר, חלקכם מכירים כ SRM.

החברה הגרמנית SRM, פיתחה את מד ההספק מבוסס הקראנק שלה כבר ב 1987, וזכתה לשימוש על ידי מקצוענים כבר מהשנים הראשונות. מהרוכבים הבולטים שהשתמשו במד ההספק ניתן למצוא את חובב הטכנולגיה והחידושים גרג למונד.

בתמונה: למונד, בתחילת הטור של 1994, משוויץ במכשיר ה SRM שלו

בשנים האחרונות, כמעט כל הרוכבים המקצוענים עוברים לאימונים מבוססי הספק באימונים, ורבים גם מתחרים איתו.

אם שרדתם עד לכאן, אתם אולי כבר סקרנים לדעת מה הם ההספק והוואטים המדוברים הללו- אז מה הם הוואטים האלה בעצם?

Watt הוא יחידת מידה להספק (אנרגיה חלקי זמן). להפקת וואט אחד, דרוש להמיר Joule בשניה. (Joule=4Calories).

אם תרצו להתחרות בסוס של השכן, או מכסחת דשא שמפיקה כ"ס אחד, תאלצו להפיק יותר מ 745 וואט, שכן כוח סוס=745 וואט. כמובן שהנוסחא הזאת לא מדוייקת, מיכוון וחסר נתון המסה ששונה אצל סוס, מכסחת דשא ורוכב ממוצע (F=MA)

מבחינתנו, זה המדד לעומס העבודה שאנחנו מבצעים.

מכיוון שההספק הוא מדד פיזיקאלי המתאר את כמות העבודה המכנית הנעשית ביחס לזמן, כמעט ואין הוא מושפע מכל אותם הפרמטרים הפוגעים באמינות מד הדופק.

כמו באימון מבוסס דופק, גם האימון בעזרת הספק מבוסס על טווחי אימון, כך שניתן להתאמן בצורה ספציפית מאוד על פי המטרות. בגלל רמת הדיוק הגבוה של מד ההספק נהוג לחלק את ההספקים ליותר טווחים מאשר בדופק, וכל טווח ייתן לנו עבודה ספיציפית יותר, ומדוייקת יותר על מערכת האימון השונה אותה נרצה לאמן ולשפר.

למרות הדיוק של מד ההספק, ואולי בעצם בזכותו, ככל שרמת הכושר עולה, ניתן לשמור הספקים גבוהים יותר לאורך זמן נתון ולכן חשוב לבצע מבדקי יכולת כל תקופה, ולעדכן בהתאם את טווחי האימון.

מד ההספק מאפשר לנו לנתח את הדרישות הפיזיולוגיות הנדרשות עבור המטרה שלנו, לדוגמא:

הדרישות שונות לחלוטין למי שהמטרה שלו היא הטרנס אלפ לעומת מי ששם לעצמו למטרה שבוע תחרות UCI הררית, גם עם המרחקים והטופוגרפיה זהים- בגלל אופן ההתנהלות של המירוץ.

על ידי מעקב ארוך וניתוח, ניתן לאתר בעזרת מד ההספק את החולשות והחזקות היחסייות של כל רוכב, וניתן לאמן אותן באופן ספציפי, ובכך לשפר את ההישגים באופן ממוקד ויעיל ביותר, וגם מראש, לבחור מטרות בהן נוכל למקסם את הפוטנציאל שלנו.

מד ההספק משמש לנו בקרה אובייקטיבית, ברורה ומדעית על ההתקדמות והעמידה ביעדים שהצבנו.

אז אם ההספק מלא ביתרונות, מדוע לא כולם משתמשים בו?

ראשית, כמות הרוכבים המאמנים בעזרת הספק עולה ועולה בצורה מתמדת.

יתר על כן, ללא מאמן בעל ידע ונסיון מעמיק בשימוש בהספק, הרבה מהיתרונות הולכים לאיבוד.

רבים מאיתנו, רוכבים בשביל ההנאה הפרטית שלנו, ואין להם רצון או מחוייבות "לעבוד את המספרים"

בנוסף, החיסרון הגדול באמת של מד ההספק לרוב הרוכבים הוא המחיר. רוב המערכות הטובות נמכרות בטווח המחירים שבין 4000 ל 15000 ש"ח, מה שמונע מהרבה מהרוכבים את המעבר. לזה, צריך להוסיף עלויות תחזוקה (כייולים, בטריות)

מדי ההספק הקיימים היום בשוק מתחלקים לשתי קטגרויות- הנייחים והניידים.

כיום יש מספר מכשירי אימון קבועים (טריינרים) שמודדים הספק בצורה מדויקת, לדוגמא מכשירי הKickr לבית Wahoo. מכשירים אלה מספקים סביבת עבודה סטרילית, בטוחה, ויעילה מאוד מבחינת הזמן.

לעומתם, קיימים מדי הספק ניידים, כדוגמאת הVector של Garmin המשתמשים במדי פיתול במקומות שונים (פדלים, קראנק, ציר הגלגל) וכופלים בתדירות, על מנת למדוד את ההספק שהרוכב מפיק.

מד הספק, בשילוב יד מכוונת ורצון להתקדם, הופכים כל מטרה לקרובה בהרבה, כל רכיבה ליעילה יותר.