שעתו של סר וויגינס

שעה. זה כל מה שעומד לרשות סר ווגינס בשביל לגמוא 52.938 קמ או יותר על אופניו החל מהשעה 20:30 (שעון תל אביב) היום. *סקירה הסטורית על שיא השעה כתבתי אתמול*

אחרי שאתמול דסקסנו על מהות והיסטוריית השיא (על קצה קצהו של המזלג האירודינאמי), הגיע הזמן להעמיק באתגרים. אז מה בעצם יכול להשפיע על המרחק שוויגינס ירכב?

בואו נתחיל מהמסלול- למרות שכמו רוב המסלולים, גם הוולודרום של לונדון בנוי מעץ אורן (סיברי!), עדין יש הבדלים בין מסלולים, המתחלקים לכמה תחומים: אורך המסלול, יכול להיות 200,250,333 מטרים. יחס האורך בין הישורות לבין הפניות יכול להשתנות. האורך של הפניה, משמעותי בגלל הכוחות הצנטרפטלים. הכוחות האלה, משפיעים מאוד על התנגדות הגלגול (זוכרים איך נדבקתם לדפנות הקרסולה כשסובבתם אותה מהר?)

הבדל נוסף, עלול לזעזע אתכם, ולהפוך את עולמכם, אז אנא וודאו שאתם יושבים על כסא יציב, ורחוקים מחפצים חדים לפני קריאת הפסקה הבאה. וולדרומים שונים, נמצאים במקומות שונים. כן, כן, ממש ככה. הגובה בו נמצא הוולדרום משפיע על צפיפות האוויר שבו. בוולדרום גבוהה, (1800 מטרים מעל פני הים ויותר) התנגדות האוויר קטנה יותר, מה שמאפשר לרכוב מהר יותר בהספק נתון. אז למה לא כולם מנסים בוולדרומים גבוהים? (ממש לא רק) בגלל שדלילות האוויר שמורידה את ההתנגדות, מקשה על הפקת הספקים. הגובה האידאלי עבור כל רוכב, תלוי ביכולת של הרוכב להתאקלם לגובה, אך לרוב הוא באזור ה 1500 מטרים. גם מזג האוויר משפיע על הביצועים, אבל לזה נקדיש סעיף בפני עצמו... אז איך קובעים איפה ינסו לשבור את השיא? כנראה שבעיקר על פי הוולדרום שמוכן לשלם הכי הרבה עבור הנסיון. כל 6000 הכרטיסים לנסיון של וויגינס נמכרו תוך 7 דקות...

המרחק הרישמי של השיא, נקבע על ידי מספר ההקפות השלמות שהרוכב השלים בתוך שעה כפול מרחק הוולדרום, ועוד החלק היחסי של ההקפה האחרונה לפי הזמנים שהרוכב קבע קודם- כך שלמעשה השיא נקבע כבר לפי הזמן שהרוכב נכנס להקפה האחרונה. מי שניסה לרכב נג"ש בקו ישר, יודע שלא מאוד פשוט לשמור בדיוק על הקו למשך שעה שלמה. ההערכות הן, שיאנס וויגט רכב למעשה 250 מטרים שלא נספרו, בדרך לשיא שהוא קבע. כאן יש יתרון גדול לוויגינס, עם הנסיון הרב (והמדליות האולימפיות) ברכיבת וולדרום.

אימונים- על הסעיף הזה לא נתעקב יותר מידי. מספיק להגיד שהוא ידרש לשמור כ 440 וואטים או יותר למשך השעה בשביל להשלים את המשימה שלו, וזה בתנחות נגד השעון- מה שמוביל אותנו לאתגר הבא.

אירודינאמיקה. נכון, הרכיבה מתבצעת באולם סגור. נכון, הוולודרום בלונדון מבודד מהסביבה כך שהאוויר שבתוכו כמעט שאינו נע, אבל ב 53 קמ"ש, הבדל המהירויות בין הרוכב לבין האוויר, הוא עדיין 53 קמ"ש או יותר, לי שמעוניין לשבור את השיא... כמעט כל האנרגיה (למעט אנרגיית החום שתתבזבז בדרך), בראדלי ישקיע נגד הרוח. גורמים נוספים יהיו חיכוך בצמיגים, חיכוך מייסבים ואובדן במערכת ההנע. בשביל להתמודד עם האתגר, בראדלי המשיך לעבוד עם צוות המהנדסים של יגואר, שמלווה אותו מאז 2010, ויחד הם הגיעו לתנוחה אירודינאמית מהמרשימות שאני ראיתי, בנוסף לעוד כמה כיוונונים וטריקים קטנים באופניים, שבטח יוסיפו מטרים בודדים.

מזג האוויר- הגורם היחידי שלא בשליטת וויגינס והצוות שלו. ישנם שני גורמים שיכולים להשפיע תחת הקטגוריה הזו- הטמפרטורה, והלחץ הברומטרי. על הטמפרטורה ניתן לשלוט בוולדרום, והיא משפיעה על צמיגות האוויר- יותר חם=פחות צמיגי. אוויר צמיגי יותר, מייצר יותר התנגדות, ולכן מהווה יתרון. מהצד השני, רוכב השומר על הספק 440 וואטים, מייצר חום בהספק כ 1400-1600 וואטים- כמו מזגן עם שני כ"ס. לכן, הגוף צריך לקרר את עצמו בצורה ניכרת- ובהנחה שהלחות מתאימה וכמעט כל הזיעה מתנדפת בקצב מספק, בראדלי יצטרך להזיע כ 5 ליטרים, בשביל להתמודד עם החום הרב שיווצר אם הטמפרטורה בוולדרום תעמוד על 33 מעלות. אם הטפרטורה תעמוד על 25 מעלות, הוא ידרש לכ3 ליטרים של זיעה. 8 המעלות האלה, שוות משהו כמו 800 מטרים במהירויות שיא, בהנחה (לא מובנת ולא בטוחה כלל) שניתן יהיה לשמור את אותו ההספק בשני המקרים. במירוצי ספרינט בוולדרום, כשעומס החום לא מצטבר לפעמים מעלים את הטמפרטורות עד 37 מעלות בשביל להשיג את המהירויות המירביות. דובר רבות על כך שוויגינס עשה התאקלמות לחום בשבועות האחרונים, ולכן ניתן להניח שהוא הולך על האופציה החמימה יותר. עד כמה? נאלץ להמתין עוד קצת, אני מהמר על 30 מעלות

הלחץ הברומטרי, מכניס את Team Wiggins ללחץ כבר כמה ימים. על פי התחזיות הרב שנתיות, לחץ האוויר באזור לונדון מאוד מאוד נמוך בסופ"ש הראשון של יוני, ולכן התאריך הזה נבחר מראש בקפידה. אבל איך אומרים ביידיש? סר ויגינס מתכנן, והברומטר צוחק- לחץ האוויר שיהיה היום יהיה גבוה במיוחד. לחץ האוויר הגבוה, יעלה לוויגינס בכ 500 מטרים ממרחק השיא.

תודה ל Xavier Disley מ Aero-Coach

הדבר האחרון שיוכל להכריע להצלחה או לכישלון, הוא הקצב שבראדלי יבחר לקצוב את עצמו. הוא הצהיר שהוא מעוניין לשבור את השיא של טוני רומינגר, שעמד על 55.250, ובוטל יחד עם אוברי ובורדמן ב 1997. קביעת רף גבוה מידי, תגרום לכישלון חרוץ, כמו שראינו כבר אצל ג'ק בוברידג לדוגמא. הכרה ביכולות, בגרות, יהיו אלה שיכריעו את התוכנית, וההצמדות לתוכנית תביא את השיא, אם הרגליים יכולות לשאת בעומס...

עקב התנאים שלא לטובתו, אני מהמר שוויגינס ירכב כ 54.240 מטרים במהלך השעה. מה ההימור שלכם?