הארדנים
את חודש הקלאסיקות, חותמות שלישיית הארדנס: הAmstel Gold Race 19/04
La Flèche Wallonne 22/04 והדובדבן שבקצפת, Liège–Bastogne–Liège ,26/04
אנדרי טוזאר, מנצח הליאז-בסטון-ליאז 1908, המנצח הראשון שלא היה בלגי
המירוץ הראשון, בחסות מבשלת הבירות העממית Amstel (עוד על הקשר בין בירה ואופניים?), הוא גם מירוץ האופניים החשוב ביותר במדינה הידועה בתחנות הרוח שלה, ובאופיה המישורי-הולנד. אמנם הפלאטון ישעט על פני מספר תחנות רוח, לאורך 251 הק"מ של התחרות, אך הרבה מישורים הם לא יפגשו שם. עם 34 העליות התלולות והקשות בהולנד, מדובר בקלאסיקה הראשונה שקורצת גם למטפסים הקלילים, אותם עזי הרים שפוגשים על הפודיומים בגראנד טורס. עליות ארוכות לא נראה כאן, וגם לא כבישי פאווה כמו בקלאסיקות הקודמות, אבל כבישים כפריים וצרים, דרך עליות תלולות אך קצרות, נראה גם נראה. העליה האחרונה במסלול, הCueberg נמצאת רק 1800 מטרים מהסיום, ומבטיחה אקשן רב. אמנם המירוץ למעשה לא עובר ביערות הארדנים, אך אופיו וקרבתו הגאוגרפית משייכים אותו לקלאסיקות הארדנים.
המירוץ השני בסדרה, החץ של וואלוניה. ההזדמנות של הוואלונים להראות שאופניים בבלגיה זה יותר משגעון של הפלמים. עם המסלול הקצר מבין השלושה, ואחד הקצרים מבין הקלאסיקות, שוב מדובר במסלול ארדני טיפוסי, וכשאני אומר טיפוסי, אני מתכוון לזה. עם סיום + שני מעברים ב"קיר של הוי", יחד עם שמונה עליות נוספות, לא מדובר על יום קל במשרד של אף אחד מהרוכבים.
המירוץ השלישי בקלאסיקות הארדנים הוא הקרם -דה'לה קרם של הארדנים, כמצופה מהמונומנט הרביעי בעונה והמירוץ החד יומי העתיק בעולם, מאז 1892, גם אם היו מעט הפוגות. הליאז- בסטון-ליאז (אצל הוולונים, אצל הפלמים זה בכלל לוייק- בסטנקן- לוייק) מכיל עשרה "קוט"ים- עליות, כלשון המקומיים, כשהאחרונה מהם נגמרת ארבעה ק"מ מהסיום.
הליאז היא התחרות החד יומי האחרונה עד אוגוסט, והזדמנות אחרונה להראות נוכחות עבור כל מי שלא יכול בטורים הגדולים. בהיסטוריה, הראשון לזכות בשלושת המירוצים (בשנים נפרדות) היה האיטלקי מיקלה ברטולי, שאימן אותי בשנת 2013. הראשון לזכות בכל השלושה באותה השנה היה איטלקי גם כן, דוד רבלין, וב 2011 פיליפ זילבר שחזר את ההישג.
בשביל לנצח מירוצים כמו השלשה הזו, אתה חייב להיות מטפס מעולה, עם סטמינה ופאנצ'.
זהירות עם הדראפטינג! מזל שאחד הספונסרים של הקבוצה הוא יצרן זכוכיות...
הבחירה הראשונה שלי, תהיה מייקל קוויטובסקי, שינסה לכבוש את המירוצים האלה בחולצה הכי מסומנת בעולם, חולצת הקשת בענן. קוויטובסקי מראה כושר טוב ויציב העונה, ובהחלט יש לו את כל מה שדרוש בשביל קמפיין ארדני מוצלח. בנוסף וולוורדה תמיד שם קרוב, עם שני ניצחונות בפלאש ( 06,14) ושני נצחונות בליאג' (06,08). בטור של קטלוניה וולוורדה הציג רמה גבוהה, עם שלושה ניצחונות ומקום שני ב GC, אי אפשר לשחרר לו את הרסן...
עם ניצחון ושני קטעים בטור הבאסקי, גם ליריב מהמולדת, רודריגז, יש ציפיות מהשבוע הקרוב. אחרי ניצחון בפלאש 12, וחמישה פודיומים נוספים בקלאסיקות של הארדנים, גם הוא מגיע עם ציפיות.
המלך הקודם של הארדנים, ג'ילבר. עם חמישה נצחונות בעבר בקלאסיקות האלו, כולל הטריפל המשודרג של הארדנים, והאמסטל גולד של השנה שעברה, הוא כמובן לא רוכב שאפשר להתעלם ממנו. למרות תקופה לא פשוטה, הוא סיים בשבוע שעבר במקום השלישי במירוץ ה(כמעט) ארדני De Brabantse Pijl - La Flèche Brabançonne , והוא בטוח יעשה את המיטב לתת את ההצגה הטובה ביותר לקהל הבייתי, במסלולים המועדפים עליו.
סאגן ומייקה, ינסו לוודא שטינקוף לא יאבד את כל שעירותיו הזהובות עד סוף השנה, ויש רק דרך אחת לעשות זאת- הנפת החולצה של טינקוף על המדרגה העליונה בפודיום של אחד המירוצים הבאים רבלין, 23 שנים אחרי תחרותו הראשונה כמקצוען , יבוא, אולי בפעם האחרונה (ואולי לא), לאמסטל גולד, יחד עם קבוצתו הפולנית CCC, שתגיע גם לג'ירו השנה. לא הייתי מהמר על כל ממוני על הרוכב הזה, אבל בהחלט הייתי מצפה לראות ממנצח המירוץ ב 2004 קצת ניצוצות, גם אם השנה הוא יחגוג 44 שנים. את האמסטל גולד הראשון שלו, הוא רכב לפני בדיוק מחצית מחיו עד כה, כמה רוכבים אתם מכירים שיכולים לטעון דבר כזה? אז על מי אתם מהמרים?
