סיכום השבוע הראשון בטור

סיכומים אף פעם לא היו הצד החזק שלי, אבל לעיתים פשוט אין ברירה... השבוע הראשון בטור, היה שונה מכל שהיה לאחרונה, אבל אולי זה הזיכרון הבוגדני שלי.

לכן, כדאי שאתחיל לרשום, לפני שאשכח.

עוד לפני שהשלב הראשון נגמר, נפרדנו מההזדמנות לראות את אחד מקרבות הספרינטרים מהעניינים בהיסטוריה המודרנית, עם מקבץ אדיר של ספרינטרים שכל כך דומים ביכולתם, אך כל כך שונים באופיים... קיטל, גרייפל וסאגאן (אפשר לקרוא לו ספרינטר בכלל? כל יכול נראת כמו הגדרה הולמת הרבה יותר) נשארו לספק לנו את האקשן, והיחידי מבניהם שנשאר ללא ניצחון בשלב, הוא סאגאן, שבנתיים מחזק ומעמיק את אחיזתו בחולצה הירוקה. דבר אחד שבולט בהיעדרו הוא הרכבות המסודרות מיימי High road, שאולי היינו רואים אם קאוונדיש היה נשאר על האופניים.

אם נמאס לכם לשמוע שוב ושוב את אותם השמות, שימו לכם Note קטן עם השם Michael Carbel Svendgaard. עוד צעיר, ועוד יקח קצת זמן, אבל סביר להניח שנשמע את השם הזה הרבה בעתיד. צעיר צעיר, אבל מהיר מהיר.

מעבר למלחמת הספרנטרים, ניבאלי הוכיח קלאס כמו שמזמן לא נראה בטור, כשהוא תופס את השורדים מהפלאטון של השלב השני לא מוכנים, ולאחר מכן מוריד את הגרזן בשלב החמישי, תוך כדי הפגנת יכולות טכניות שלא אופייניות לרוכב במיימדים שלו, ויוכולות יוצאי דופן של רוכבי קבוצתו. היכולות של ניבאלי להתעלות מעל כולם ככל שהתנאים נעשים קשים יותר היא דבר מהנה לצפיה, ומעורר הערכה (והערצה?) רבה!

אי אפשר לסקור את השבוע הראשון, בלי להתייחס לפרום- שכבר מהדופינה ליברה, לא נראה אותו הרוכב שהתרגלנו לראות בשנתיים האחרונות. הכושר שלו, לא היה דומיננטי כבעבר, כישורי המנהיגות שלו איכזבו שוב ושוב ונראה היה שפרום לא מרוכז, לא ממוקד, ופחות מחוייב. השילוב של כל הגורמים האלו, עם הלחץ הרב שהונח על כתפיו, תרמו רבות להתרסקויות שחזרו על עצמם, והובילו לבסוף לפרישתו המאכזבת, גם אם לא מפתיעה, של פרום.

עכשיו אנחנו פונים לשבוע השני, בו מתחילות העליות, ולכאן ניבאלי מגיע עם יתרון שאפילו הוא לא חלם שכבר יהיה לו- 50 שניות על קוויטובסקי- שגם לו מגיעה פסקה משלו

קוויטובסקי, לובש את החולצה הלבנה- של הרוכב הצעיר (למרות שהוא שני לסאגאן בדירוג) הציג רכיבה מעולה על הפווה, והמשיך להפתיע ביום לאחר מכן- בו ניסה להתקיף בק"ש האחרון. בשלב השביעי, קוויטובסקי הוביל את הרכבת של אומגה-לא דבר של מה בכך, שרוכב בחולצת מוביל (גם אם אינו מוביל) מקריב עצמו ככה לטובת רוכב מקבוצתו, שבטורו הודה לקוויטובסקי בעזרת ניצחון צמוד עד מאוד בשלב...

קונטדור, נמצא 2:37 מאחורה בדירוג, ובזמן שהרכיבה שהפגין בשלב החמישי הייתה רחוקה ממה שציפיתי, האופן שבו התמודד עם הפסד הזמן שלא היה מרשים. קונטנדור לא נלחץ, ורכב תוך הפגנת בגרות מנטלית יוצאת דופן, שבטוח תוערך על ידי חברי קבוצתו.

טים סקי, נשארו עם ריצ'י פורטה, שהגיע בתור פועל על, אבל נשאר עם מחוייבות גדולה, לקבוצה שניצחה את שני הטורים הקודמים, ועבורה כל דבר אחר מחולצה צהובה בפריז יהיה כישלון. ריאלי? קשה להאמין, אבל כבר היו הפתעות גדולות יותר...

אם בכל זאת שכחתי משהו מעניין מהשבוע, אתם מוזמנים להזכיר בתגובות...